כך זה התחיל...
משחק הכדורשת הומצא בשנת 1895 ע"י קלרה גרגורי בר (Clara Gregory Baer) מורה לחינוך גופני בניוקומב קולג' ניו אורלינס ומכאן השם כדורשת באנגלית =ניוקומב (Newcomb).
משחק הכדורשת הינו משמעותי כיוון שהומצא ע"י אישה והפך להיות משחק הספורט הפופולרי ביותר בארצות הברית אחרי כדורסל.
במאמר בכתב העת Journal of Sport בשנת 1996, כתב העורך ג 'ואן פול כי למשחק הכדורשת הייתה כנראה השפעה על ההתפתחות של כדורעף.
כדורשת בויקיפדיה
ההתחלה:
בר המציאה את המשחק הכדורשת על מנת להציג לתלמידות שלה משחק שניתן להתארגן אליו בקלות, יכול לכלול מספר שחקנים (בניגוד לספורט יחידני) ויכול להיות משוחק בכל מקום וזמן. משחק הכדורשת פורסם לראשונה במאמר של בר בעיתון הגימנסיה "Posse", בו המושג "ניוקומב" נטבע לראשונה. במהלך השנים האגודה האמריקאית לחינוך גופני אישרה את הענף הזה.
ב-1895 פרסמה בר באופן רשמי תיאור של משחק הכדורשת (ניוקומב) יחד עם הספר הראשון של כללים עבור כדורסל הנשים.
ב-1910 פורסם סט הכללים הראשון של משחק הכדורשת וכלל 22 חוקים ו 16 חוקי עבירות כאשר המטרה החשובה היא לקבל ניקוד ע"י הורדת הכדור בשטח של היריב.
המשחק משוחק עם כדור רשמי של משחק הכדורשת.
בין שאר החוקים נקבע כי כאשר הקבוצה שקיבלה את כדור הפתיחה (לא הקבוצה שביצעה את הפתיחה) זוכה במהלך, היא משיגה נקודה ואת זכות הפתיחה. שחקניה מבצעים חילוף מקומות ע"י תזוזה בעמדה אחת בכיוון השעון.
נקבע גם כי כל קבוצה תמנה קפטן (ראש קבוצה) וכי בכל משחק יהיו שופט רשם ולוח תוצאת.
במהלך השנים השתנו נוספו והורדו חוקים וכללים מהתקנון. כמו כן , המשחקים שהיו בתחילה על זמן - 30 דקות משחק עם 2 מחציות של 15 דקות כל אחת, הוחלפו והפכו לספירה של ניקוד עם מספר נקודות אליו צריך להגיע. כמו גם כדור פתיחה שניתן לקבוצה שזכתה בנקודה ולא כדור אמצע שהיה נהוג עד אז.
ב 1911 הקימה קלרה גרגורי בר ועדה מייעצת לאומית למשחק הכדורשת. הועדה כללה פרופסורים, מפקחים ונציגי החינוך הגופני ממיטב האוניברסיטאות בארצות הברית.
כיום משחק הכדורשת הפך לספורט לא תחרותי אך נשאר כמשחק לילדים, ולמבוגרים. המשחק גם הפך לפופולרי במחנות חדש בצפון אנגליה בקיץ. הספורט מלמד ילדים את יסודות כדורעף ומועיל בקידום הפיתוח של תיאום עין יד, כישורים מוטוריים. יש עדויות של המשחק שמתנהל בארצות הברית, קנדה, מקסיקו, סין, ארגנטינה ואוסטרליה.
יפן:
המשחק המשוחק ביותר ביפן הינו משחק הדומה למשחק הכדורשת. זהו המשחק הפופולרי ביותר ביפן ונקרא "מאמאסאן" - ליגת אמהות ביפן, הכוללת 800 אלף שחקניות בכ 75,000 קבוצות.
לימור ליכטר ביקרה באימון מאמאסאן ביפן.
בספרד מקסיקו ומדינות דוברות ספרדית נקרא המשחק cachibal.
בהודו נקרא משחק הכדורשת : throwball.
