פעילות גופנית וספורט (ליגת המאמאנט) כגורם מקשר המוביל לשינוי חברתי

האוניברסיטה הפתוחה

החוג לסוציולוגיה

מוגש בקורס ספורט וחברה

עבודה סמינריונית בנושא:

פעילות גופנית וספורט (ליגת המאמאנט)

כגורם מקשר המוביל לשינוי חברתי

מגישה: חגית אהרונסון

ת.ז. 025216169

מנחה: דר' אורית מנור

ינואר 2017

תוכן העניינים

מבוא 3

פרק 1: פעילות גופנית, ספורט פנאי וספורט 4-6

פרק 2: נשים וספורט 7-9

פרק 3: סולידריות ואחווה נשית 10

פרק 4: משחק הכדורשת וליגת המאמאנט 11

פרק 5: האינטראקציה החברתית של הספורט ומעורבותה החברתית

של ליגת המאמאנט 12-14

שיטת המחקר 15

ממצאי המחקר 16-20

דיון מסקנות 21-23

רשימה ביבליוגרפית 24-25

נספחים 26-29

מבוא

בעבודה זו אתייחס לספורט הנשי, משחק הכדורשת במסגרת ליגת האימהות בישראל, ליגת המאמאנט ואבדוק את דרך השפעתו על החברה הישראלית. ליגה שבתוכה שילוב של כוח נשי מאוחד המאוגד תחת אותו רעיון ערכי המוביל להשלכות חברתיות.

שאלת המחקר המנחה את עבודתי היא באיזה אופן משנה ליגת האימהות, המאמאנט את פני החברה הישראלית?

אתייחס לכמה נושאים עיקריים הקשורים לליגת המאמאנט והחברה הישראלית.

מהו ספורט? מהי פעילות גופנית וספורט פנאי. מקומה של המאמאנט בין מושגים אלו.

נשים בספורט, התייחסות לתיאוריות פמיניסטיות ומקומו של ספורט הנשים בחברתנו.

ליגת המאמאנט היא ענף המורכב מנשים בלבד. עובדה זו מייחדת את הענף והיא חלק משמעותי מכוחה. בנוסף בשל עובדה זו הענף אינו נחשף לביטויי אפליה על רקע מגדרי.

סולידריות ואחווה נשית, מאפיינים הקיימים בליגת המאמאנט, ליגת הנשים הגדולה בישראל. כוח נשי המושתת על מאפיינים אלו וסוחף אחריו כל כך הרבה נשים בארץ ובעולם.

אציג את משחק הכדורשת באופן כללי במטרה להבין את תחושת המשחק. כמו כן אציג את החזון והערכים החברתיים עליהם נשענת ליגת המאמאנט.

לסיום אתייחס לאינטראקציה של הספורט מבחינה חברתית וכיצד הוא בא לידי ביטוי בפעילות החברתית/ התנדבותית בליגת המאמאנט.

אציג את שיטת המחקר בה בחרתי לבחון את שאלת המחקר, שיטת המחקר האיכותנית .

שיטת איסוף הנתונים במחקר היא באמצעות ראיונות עומק של שלוש דמויות הלוקחות חלק פעיל בליגת המאמאנט.

אדון בממצאים שהועלו במחקרי אחדד מסקנות ולסוף אסכם את העבודה.

בעבודה זו נעזרתי במאמרים אקדמאים בעברית ובאנגלית ובאתרי אינטרנט כמו אתר המאמאנט, ליגת האימהות בכדורשת והאתר של "אתנה".

פרק 1

פעילות גופנית, ספורט פנאי וספורט

לפעילות הגופנית יתרונות רבים. פעילות ספורטיבית ככלל תורמת לשיפור הבריאות הגופנית, הבריאות הנפשית, איכות החיים, הכוח וגמישות הגוף ואף מגדילה את הסיכויים לחיים עצמאיים בגילאים מבוגרים. (הולנדר. נוי. לוי, 2012). כמו כן, הפעילות הגופנית משפרת את יכולת הריכוז והלמידה, מקטינה מתח ודיכאון, מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.

בנוסף לכל אלה, פעילות גופנית סדירה, במרבית ימות השבוע מפחיתה באופן ניכר את הסיכון למחלות הנפוצות כמו, התקפי לב, סרטן, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, אוסטאופורוזיס ומחלות רבות אחרות. (גלילי. תמיר. אליקים. מקל, 2011).

לעומת זאת, היעדר פעילות גופנית, ופעילות ספורטיבית הינו גורם משמעותי המשפיע על רמת התחלואה, אחוזי התמותה ועלויות גבוהות לטיפול רפואי בחברה המערבית. (צ'אצ'אשווילי-בולטין, ליסיצה, גלילי, 2010).

ברמת הפרט ניתן לומר כי תרומתה של הפעילות הגופנית היא חיובית לבריאותם של המתאמנים והיא משפיעה מוטורית על יכולותיו של האדם.

פעילות זו משפרת את הזריזות, המהירות, הסיבולת שיווי המשקל ועוד.

התרומה הממשית היא דווקא מתחומים חוץ גופניים. הכוונה היא לשיפור הכישורים החברתיים, הרגשיים, הקוגניטיביים והפסיכולוגיים כפועל יוצא של הפעילות. (גלילי. תמיר. אליקים. מקל, 2011).

לפעילות הגופנית מספר יתרונות המתבטאים במישור הפסיכולוגי המספקים תועלת נפשית רבה. הפעילות הגופנית משפרת ומרוממת את מצב הרוח, משחררת מתחים ומצבי לחץ ואף גורמת להתמודדות טובה יותר עם מצבים מסוג זה. פעילות גופנית מחזקת את הזהות העצמית. ההישגים הפיזיים מעוררים תחושת גאווה עצומה, ומגבירה את תחושת שביעות הרצון.

פעילות זו מחזקת את הדימוי העצמי, מספקת תחושת של אנרגיה גבוהה ומחודשת.

היא אף מגבירה את הביטחון העצמי בכל הקשור ליכולות הפיסיות ומפחיתה את הסימפטומים הקשורים בדיכאון. (Appleby K, Foster. E 2013).

יש הסבורים כי ההשתתפות הפעילה בספורט מפחיתה תוקפנות משום שהיא מתעלת אותה לאפיקים של תחרות כוחנית במסגרת מפוקחת ומקובלת על ידי החברה. (לוי, 2009).

אצל נערים ונערות ההשתתפות במסגרות של פעילות גופנית מובילה לשיפור ביכולת הקשב, הזיכרון ועיבוד המידע שלהם. הם מתמודדים טוב יותר עם חרדות ובעיות הקשורות לדימוי העצמי וקל להם יותר לעמוד בפני לחצים. כמו כן, הפעילות הגופנית מתועדת כמנגנון משמעותי ליצירת הזדהות של פרטים עם ארגון, ויש לה תרומה מכרעת ביצירת הגאווה וההזדהות עם בית הספר. (גלילי. תמיר. אליקים. מקל, 2011).

אימהות מעידות במיוחד כי הן מאמינות שהשתתפות בספורט עוזרת לילדיהן לפתח כישורים חברתיים חשובים כמו, עבודת צוות, מנהיגות, התנהגות ספורטיבית הולמת וכבוד.

כישורים אלו משפיעים על חיי היומיום בשגרת החיים.

ההשתתפות בספורט עוזרת לפתח מיומנויות אישיות כמו כישורים חברתיים היכולת לעבוד ולהיות חלק עם אחרים והתמודדות במצבי לחץ Appleby K, Foster. E 2013).).

הספורט הוא אחת הפעילויות המרכזיות בתרבות הפנאי. הוא מלמד על סגנונות חיים, על רמת חיים ועל קיומו של זמן העומד לרשות הפרט לצורך מימוש אהבות וחברויות.

פנאי המוקדש לספורט מעיד אף על פעילות שהינה בריאה במובנים רבים. (הולנדר. נוי. לוי, 2012).

המונח פנאי מוגדר כזמן שלא מוקדש למילוי חובות ושהפעילויות בו נעשות מתוך בחירה והן מאפשרות לאדם לבטא את צרכיו ונטיותיו.

אף ניתן לומר כי המושג פנאי מתייחס גם לחופש הבחירה של האדם ומשקף את מצבו הנפשי וצרכיו. איכות הפנאי קשורה במוטיבציה פנימית, כמו הנאה וסיפוק חיצונית, תגמול חומרי, פרס או פרסום והוא אינו מוגבל לזמן הפנוי אלא בכל רגע נתון. (גלילי. תמיר. אליקים. מקל, 2011).

העיסוק בפעילות גופנית מפחית מחלות שונות והופך בתחילת האלף השלישי למרכזי יותר בתרבות הפנאי.

אחד התהליכים המאיצים את הגידול בנפח הפעילות הגופנית בישראל, במסגרת שעות הפנאי המתרחבות, היא התגברות המודעות לתרומתה של הפעילות הגופנית לבריאותם של הפרטים ומתוך כך, לחיזוקה של החברה כולה.

כמו כן, מורגשת עלייה בקרב הציבור הרואה בפעילות פנאי מרכיב חשוב בחייהם למטרות חברתיות כמו מניעת אלימות, ריגוש, אתגר, בריחה או איזון. (גלילי. תמיר. אליקים. מקל, 2011).

ספורט עממי הוא שם כולל לכל סוגי ספורט הפנאי, הנעשים כאורח חיים בריא ומהנה.

בישראל התפתחה מערכת ספורט עממי במקביל להתפתחותו של הספורט ההישגי.

המסגרת העיקרית של הספורט העממי בישראל היא פעילות עצמית שאינה במסגרת מאורגנת וכן פעילות בחוגים בקבוצות ובמגזרים מיוחדים. (גלילי. תמיר. אליקים. מקל, 2011).

הספורט במושג מקצועי ונרחב יותר הינו תופעה חברתית שיש בו מספר מרכיבים המאפיינים אותו.

הספורט הוא פעילות תכליתית בעלת ממחויבות גדולה. השתתפות בו היא מכל רקע חברתי. הפעילות מאורגנת על ידי גורמים לאומיים ובין לאומיים. ישנם חוקים והבדלים ברורים בין ניצחון להפסד, וישנה הבחנה בין צופה לשחקן.

קיים רישום ותיעוד הפעולות להדגשת השיאים הניתנים לשבירה.

הספורט המודרני משתמש בכמה מונחים בסיסיים, שעשוע, משחק, תחרות וספורט.

מושגים אלו נשמעים דומים אך הם שונים לחלוטין במהותם.

שעשוע מוגדר כהתנהגות המשרתת פונקציה ביולוגית או פסיכולוגית חשובה במטרה להיפטר מאנרגיה מיותרת.

הוא אף מוגדר כפעילות המאופיינת בחופש, בחוסר תכליתיות וביכולת לשחרר אנשים מהאילוצים של המציאות היומיומית. ניתן לומר כי שעשוע היא כל פעילות בלתי שימושית- פיזית או אינטלקטואלית המבוצעת ללא תכלית מוגדרת כמו ריצה או רדיפה אחר כדור מתגלגל.

המונח משחק הוא מעשה או עיסוק מרצון הנעשה בתחומים קבועים ומסוימים של זמן ומקום על פי כללים שהתקבלו מרצון.

המשחק על פי הויזינגה, הוא פעילות חופשית המתבצעת על ידי בני אדם ללא כפייה של הטבע או החברה. תכליתו לא נועדה לסיפוק צרכים גופניים או חברתיים כלשהם, אלה רק להסב הנאה למשחקים. (לוי 2009).

בשונה משעשוע המשחקים מובנים ומוגדרים באופן רשמי על ידי חוקים.

כל משתתף מקבל על עצמו אחריות חברתית לשחק בצורה מאורגנת ורצינית.

המונח ספורט הינו שילוב של ההגדרות יחד. גם שעשוע וגם משחק אך בתוספת של אלמנט התחרותיות. )לידור. י, גלילי. נ. ושות', 2011).

הספורט המודרני, משמש בין היתר, לזירה להשגת ממון, תהילה, בריאות ומטרות חיצוניות למשחק. ניתן לומר שהספורט הישראלי עוצב מראשיתו כאמצעי לתיקון העולם, החברה והגוף אך לא כאמצעי להנאה. (לוי, 2009).

בפרק זה הוצג הספורט כמסגרת חברתית כמקשה אחת ואין בה בהכרח הפרדות מכל סוג שהוא. הפרק הבא מדבר על נשים וספורט ועל ההבדלים המגדריים המצויים גם בו, כמו בכל תחום חברתי הקיים בחברתנו.

פרק 2

נשים וספורט

קיימת הבחנה ברורה בין ספורט לספורט נשים. ספורט הנשים מצוי בנחיתות מספרית, מעמדית וחברתית באופן היסטורי בארץ ובעולם. (אתנה). זאת למרות שנשים מהוות יותר ממחצית האוכלוסייה, ועיסוקן בספורט נחשב כחריג, עוד בתחילת עידן הספורט המודרני.

קיימת מגמת גידול בשיעור הפעילות הגופנית בישראל וזאת בשל הלגיטימציה לכניסת נשים לספורט. אך עדיין שיעורן בקרב העוסקים בפעילות הגופנית, ברמה המקצועית והחובבנית היה זניח. (Tamir. Galily, 2010).

הספורט נתפס לאורך ההיסטוריה כפעילות השמורה לגברים וכזו שמבחינה אותם מנשים.

הנחת היסוד המקובלת כיום בקרב חוקרי המגדר היא שזהויות מגדריות ובכלל זה "גבריות" מובנות ומעוצבות באמצעות תהליכים סוציו-פוליטיים.

הנחה נוספת היא שהבניית זהויות מגדריות יוצרת בדרך כלל מבנה תרבותי היררכי שבו נעשה קישור של "גבריות" עם ערך ושל "נשיות" כחסר ערך. (הולנדר. נוי. לוי, 2012).

תרבות הספורט נשענת על יסודות העצמאיות וההישגיות, שתי תכונות המיוחסות לגברים.

לכן, ניתן להסיק כי חווית הספורט היא גברית ועל כן לנשים אין ברירה אלה לנסות להשתוות אליה.

"שוות אך נפרדות" היה הפתרון המעשי שנשען על עיקרון הצדק שיש להפריד בין ספורט הגברים לספורט הנשים ,כשכל מגדר מתחרה רק עם עצמו.

בנוסף יש לחלק את המשאבים באופן שווה ושספורט הנשים לא יקופח.

בארה"ב, "סעיף 9" הינו סעיף מתקן לחוק העוסק באפליה על בסיס מגדר.

משמעות תיקון זה היא שאין להדיר השתתפות של מישהו/י על בסיס מינו.

כלומר יש לאפשר לנשים להנות מתוכניות ספורט ומתקציבים באופן בו יוצעו אותם ענפי ספורט לגברים ולנשים בנפרד.

"סעיף 9 " הצליח להעצים את כוחן של הנשים בספורט בבתי הספר ובתיכונים בארה"ב.

אך הוא לא הצליח בתחום חיזוק המנהיגות בספורט כלומר בהשתתפותן של נשים בניהול הספורט ובקביעת חלוקת המשאבים.

הדומיננטיות הגברית והפטריארכיה הצטמצמה לעומת העבר אך היא עדיין לא התבטלה.

הגברים המשיכו להחזיק במשרות מפתח כמו מאמנים, משרות ניהול וכו'. (בן פורת 2015).

הספורט, אולי יותר מכל מסגרת חברתית אחרת, הוא הזירה החברתית החשובה להבניית ההיררכיה המגדרית בין נשים לגברים ולהנצחת אי השוויון בן המינים.

אי שוויון המתבטא בעליונותו הפיסית של הגוף הגברי ושל תכונותיו לעומת הגוף הנשי והחלש. (הולנדר. נוי. לוי, 2012).

המאבק הפמיניסטי למען זכויות שוות לנשים הפך למשמעותי יותר לאחר מלחמת העולם השנייה. נשים דרשו שוויון זכויות ואת הזכות לקחת חלק בקביעת תהליכים.

נשים ביקשו להמיר את האוטונומיה היחסית שלהן, תלוית הגברים באוטונומיה מלאה.

ההגמוניה הגברית בערכאות המרכזיות של החברה המערבית התחלפה בדומיננטיות.

הגברים אינם בהכרח הם אלו שיוצרים ומשמרים את הערכים הנכונים, אלה הם אלו שבעלי השליטה הבלתי אמצעית במוסדות החברתיים- כלכליים- תרבותיים ולהם הכוח לשלוט ולפקח על הכניסה למוסדות אלו. (בן פורת, 2015).

אי השוויון בין נשים לגברים בתחום הספורט ידוע ומוכר בקרב מקבלי ההחלטות והעוסקים בתחום. שלושה כשלים עיקריים תומכים בנתון זה.

האחד, היעדר משאבים שוויוניים לנשים, השני, היעדר יד מכוונת ותכניות ארוכות טווח לספורט נשים והשלישי, בעיה תדמיתית עם כל הקשור לילדות ולנשים כאחד.

כמו כן, נשים צריכות להוות גוף מייצג והולם במוקדי החלטות ובקרב מובילי המדיניות בתחום הספורט. בנוסף יש לתת הכרה בחשיבות הפעילות למען הגברת ההזדמנויות לנשים לעסוק במקצועות הספורט השונים כמו שופטות, מאמנות, מנהלות ליגה, כתבות ועורכות עיתוני ספורט, שדרניות ומבקרות ספורט. (סיגל פישר, 2011).

בישראל, ארגון "אתנה", הפרויקט הלאומי לקידום ספורט נערות ונשים שם לו לדגש שלוש מטרות על וזאת בכדי להביא לשינוי חברתי ומגדרי בתרבות הספורט בישראל.

האחת, הקמת תשתית כמותית ואיכותית של ספורטאיות בפריסה ארצית תוך יצירת הזדמנות לכל ילדה, נערה, אישה לעסוק בספורט. בכל גיל, בכל רמה מתוך הקשת הנרחבת של האוכלוסייה.

המטרה השנייה, יצירת מנהיגות נשים בספורט. כלומר, ייצוג הולם של נשים בקרב מקבלי ההחלטות ומובילי מדיניות הספורט בארץ. תקציבים, השקעת משאבים, מתן הזדמנויות שוות לנשים לעסוק במקצועות הספורט.

המטרה השלישית היא לחינוך לשינוי עמדות בחברה הישראלית באשר לחשיבות הספורט כגורם משמעותי בעיצובה של כל ילדה, נערה ואישה.

כל זאת מתוך הכרה בחשיבות הספורט כמנוף להצלחה, להעצמה אישית, הנחלת כישורי חיים ולמען חברה שיוונית יותר. (אתר אתנה).

מחקר שנעשה במטרה למפות את האוכלוסייה היהודית בישראל בנוגע לפעילות גופנית בזמן הפנאי מן הדגש המגדרי, חשף כי העוסקים בספורט מחולקים לארבעה טיפוסים:

1. "הטיפוס הספורטיבי בנשמה"- עמדותיו חיוביות כלפי הספורט והוא עוסק בפעילות בשעות הפנאי.

2. "אנטי ספורט"- עמדותיו שליליות כלפי הספורט והוא אינו עוסק בפעילות גופנית כלל. טיפוס זה מופעל מצורך של תגמולים חיצוניים ובמניעי דימוי עצמי.

3. "ספורטאי הכורסא"- הינו במעמד אוהד כלפי הספורט אך אינו מבצע פעילות כלל.

4. "ספורטאי אופנה"- אינו מביע עמדה חיובית כלפי הספורט אבל עוסק בהתמדה בפעילות גופנית בשעות הפנאי.

סיווג זה מוביל למסקנות מגדריות בנוגע לספורט. נשים מחזיקות בעמדות פחות חיוביות לספורט מאשר גברים. נשים נוטות להשתייך יותר לטיפוסי אופנת הספורט והאנטי ספורט לעומת גברים. המניעים של הנשים לעסוק בספורט הינם מניעים אינסטרומנטליים וברגע שימולאו באמצעות תחליפים אחרים, קיים חשש שנשים יפסיקו את פעילותן הגופנית.

נשים מייחסות חשיבות רבה יותר לדימוי עצמי ולתגמולים חיצוניים לעומת הגברים המייחסים חשיבות רבה יותר למניעי משימה ומניעים חברתיים כגון תחרותיות והשתייכות קבוצתית. (צ'אצ'אשווילי-בולטין. ליסיצה, גלילי, 2010).

ספורט הנשים וכניסתן של נשים לתפקידי מפתח בספורט עדיין מנסה להוכיח עצמו.

ההבדלים המגדריים והמניעים לעסוק בפעילות גופנית ובספורט תורמים לאווירת אי השוויון שעדיין קיים בין שני המינים.

בפרק הבא אתייחס למושגים סולידריות ואחווה נשית שהינם מושגים הקשורים באופן ישיר לנשים. כוחה של קבוצה פמיניסטית בכלל וקבוצת ספורט בפרט מתאפיין בקיומן של הסולידריות והאחווה הנשית.

פרק 3

סולידריות ואחווה נשית

סולידריות היא סוג של הזדהות של אדם או קבוצה עם אדם או קהילה נתונה, המבוססת על אמפתיה או על שותפות רעיונית או ערכית. הסולידריות הינה תודעת אחווה או שותפות עמוקה אשר מתלווה אליה פעולה או נטייה לפעולה.

סולידריות היא מאפיין חיוני לקבוצות המעוניינות ליצור ולשמר לכידות בתוכן. קבוצות אלו יכולות להיות מאורגנות על ידי כל בסיס שהוא: רעיוני, אתני, דתי, מיני או רגשי.

ניתן לאפיין סולידריות כסוג של מחויבות וולונטרית כלפי הזולת אשר באה לידי ביטוי רגשי או התנהגותי. (שורק, 2015).

כדי שקבוצה תחווה סולידריות צריך שתהיה סביבה קהילה בעלת אינטרסים ואמונות משותפות, מטרות שסביבן ניתן להתאחד יחד ולבנות אחיות. הסולידריות דורשת מחויבות מתמשכת לאורך זמן.

הוקס (1984), מתייחסת במאמרה בין השאר גם לכוח הנשי בקבוצת נשים. בקבוצת נשים המתכנסות יחד קיימת ההבנה שהן מפולגות, שונות אחת מהשנייה, לא בהכרח מסכימות על אותם דברים ויש ביניהן חילוקי דעות שיכולים להוביל אפילו לוויכוח. למרות שהדבר נשמע כשלילי או כבדבר שלא ניתן להפיק ממנו תועלת, מצב זה מוביל לתקשורת.

בתנועה פמיניסטית יש צורך במגוון, באי הסכמה ובשונות כדי לצמוח ולגדול.

שלושה מושגים קשורים למושג סולידריות.

האחד, אמון. סולידריות יכולה להתקיים בהינתן מידת אמון בסיסית בין מרכיבי הקולקטיב.

זוהי למעשה היכולת של פרטים בקבוצה לפעול ולהסתכן למען פרטים אחרים.

השני, אכפתיות. הכוונה היא להעדר אדישות ולתחושה שמתקיים סוג של חיבור בסיסי בין מרכיבי הקולקטיב. ניתן להבחין בקיומה של האכפתיות לפי שני מרכיבים, מוכנות לפעול יחד כלומר יכולת גיוס לטובת מטרה שחורגת מהאינטרס הישיר של הפרטים המרכיבים את הקולקטיב והשני תחושות של גאווה נוכח הישגים של חברי הקולקטיב או מצד שני בושה בעקבות מחדלים או מעשים פסולים של חברי קולקטיב אחרים.

השלישי, אחווה. האחווה היא מרכיב הכרחי בסולידריות. זוהי רשת של תחושות המכוונות את הקולקטיב המתייחסת לשלומו, לרווחתו ולאושרו של כל חבר הלוקח חלק בקולקטיב.

האחווה היא רגש שמהווה שילוב של דאגה, אהבה ותחושה של שותפות גורל . (שורק, 2015).

נשים אינן צריכות למחוק את ההבדלים ביניהן כדי לחוש סולידריות. קיים בתוכן שפע של חוויות, תרבות ורעיונות שאפשר לחלוק זו עם זו. אפשר לחוות אחיות מאוחדת על ידי האמונות והאינטרסים המשותפים ועל יד כבוד והערכה למגוון. (הוקס, 1984).

הפרק הבא יעסוק בהסבר על משחק הכדורשת ועל ליגת המאמאנט , ספורט נשי המבוסס של סולידריות ואחווה נשית.

פרק 4

משחק הכדורשת וליגת המאמאנט

אחד המשחקים הבולטים בפעילות הגופנית הנשית והספורט הנשי הוא משחק הכדורשת.

משחק הכדורשת הינו משחק ספורטיבי קבוצתי, המשלב חוכמת משחק, עבודת צוות, פעילות גופנית וכושר גופני ללא צורך בידע מוקדם. המשחק מבוסס על חוקי משחק הכדור עף ומתקיים על מגרש הזה לכדור עף בגודל של 9/9 מטרים.

השוני הבסיסי בין שני המשחקים הוא שבכדורשת יש למסור את הכדור ולא לחבוט בו וכן מותרת אחיזה בכדור לפרק זמן של עד שנייה אחת. הקבוצה מורכבת משש שחקניות המשחקות בשתי שורות. קדמית, סמוך לרשת, המשמשת כהתקפה ואחורית המשמשת כקו הגנה.

שלוש שחקניות יכולות לגעת בכדור, תפיסה ושתי מסירות עד שהכדור מועבר מעבר לרשת.

מטרת המשחק היא לצבור נקודות עד לניצחון. המשחק מתחיל בזריקת פתיחה ישירה מחוץ למגרש, מעל לרשת ונחיתה במגרש הקבוצה הישירה.

על כל קבוצה להעביר את הכדור מעל לרשת, למגרש הקבוצה הישירה באופן שיזכה אותה בנקודה. כל מהלך במשחק מזכה בנקודה. (אתר ליגת המאמאנט).

ליגת המאמאנט, ליגת האימהות בכדורשת מהווה את פרויקט האימהות הספורטיבי, חברתי, קהילתי הגדול בישראל והוא מונה אלפי נשים מכל רחבי הארץ.

הליגה הוקמה בשנת 2005 על ידי הגב' עפרה אברמוביץ, השמה לה למטרה להנחיל את תרבות הספורט בקרב אימהות ודרכן להשפיע על הילדים ועל המשפחות. המאמאנט משלבת פעילות ספורטיבית וכושר גופני וכן דוגמא אישית, חינוך לספורט, היכרויות, מפגש חברתי וגאוות יחידה.

החל משנת 2007, ליגת המאמאנט הפכה לחלק בלתי נפרד ממרכז הפועל. (אתר ליגת המאמאנט).

בשנת 1981, הוקמה בישראל ההתאחדות לספורט עממי על ידי התאחדויות הספורט של הפועל, מכבי ואליצור. מטרותיה העיקריות היו הסברה להגברת המודעות הציבורית לספורט עממי ולהרחבת מספר העוסקים בפעילות פנאי בצורה סדירה ומתמדת.

כמו כן, ייצוג של הספורט העממי בפני רשויות ומוסדות בישראל במקביל לארגוני ספורט דומים ברחבי העולם וסיוע לגופים הפועלים במסגרת הספורט העממי וקידום פעילויות נרחבות במסגרת ספורט זו. (גלילי. תמיר. אליקים. מקל, 2011).

במסגרת שיתוף פעולה זה מסייע מרכז הפועל לליגת המאמאנט במספר תחומים. חשיפת הענף, יצירת קשרים עם גורמים בינלאומיים, מתן מלגות לשחקניות המסיימות קורסים הקשורים לליגה, הדפסת חולצות לליגה ברחבי הארץ ועוד.

שיתוף פעולה זה מאפשר לשחקניות להשתתף בספורטיאדה ובתחרויות ספורט בינלאומיות.

מטרתה של מסגרת הפעילות של המאמאנט היא לחבר קבוצות אימהות לפעילות גופנית משותפת במסגרת תחרותיות תוך מתן דגש לרוח הספורטיבית. סיסמאות הזדהות כמו "כל אמא יכולה", "גם אני מאמאנט" הן דרך להציג את מטרתה של הליגה.

דרך ייצוג המוסד החינוכי בו לומדים ילדיה , יתחזק הקשר של התא המשפחתי תוך גילוי מעורבות חברתית. (אתר ליגת מאמאנט).

פרק 5

האינטראקציה החברתית של הספורט

ומעורבותה החברתית של ליגת המאמאנט

האינטראקציה החברתית של הספורט הינה תוצר חברתי ובעל חשיבות רבה. הוא השילוב בין הספורט לחברה. למעשה, גורם מניע של ילדים, מתבגרים ומבוגרים לעסוק בספורט הוא אינטראקציה חברתית. ההשתתפות בספורט חושפת יותר הזדמנויות לאינטראקציה זו. (גלילי. תמיר. אליקים. מקל, 2011).

הספורט הוא כלי חברתי, ערכי וחינוכי שהשפעתו מקיפה את כל המעגלים. החל מהפרט, דרך הקהילה וכלה בחברה כולה. (אתר אתנה).

תרומתה החיובית של הפעילות הגופנית מתבטאת החל מרמת המתאמן הבודד והעצמת יכולותיו, לאחר מכן לרמת ארגון וברמה כללית יותר לחברה כולה.

הפעילות הגופנית תורמת ללכידות החברתית ולתחושת השייכות של הפרטים ולהזדהות עם הארגון אליו הם שייכים.

הפעילות הגופנית כפעילות ממוסדת או כפעילות פנאי, הינה גורם משמעותי בעיצוב עולמם של יחידים, קבוצות וקהילות. הפעילות הגופנית הפכה לנחוצה כחלק משגרת החיים. (גלילי. תמיר. אליקים. מקל, 2011).

הפעילות הגופנית חזקה וסוחפת ויש ביכולתה לגרום לפרטים להתעלות מעל מטרותיהם האישיות ולהתאחד סביב מטרה ארגונית משותפת. הטקסים המלווים את הפעילות הגופנית ברמה החברתית, הופכים אותה למעין זירה חברתית שווה, התורמת ללכידות החברתית ולתחושת השייכות לארגון תוך הפנמת ערכיו.

הפעילות הגופנית והספורט משמשים כסוכני חיברות משמעותיים. דרכה אפשר לחנך את ההמונים לערכים כמו שוויון, כבוד הדדי, משמעת ושמירה על החוק. פעילות זו יכולה לשמש גם כמנוע פוליטי לקידום שילוב חברתי בין קבוצות. (גלילי. תמיר. אליקים. מקל, 2011).

ניתן להסביר את החיבור בין האימהות לספורט דרך התיאוריה הפונקציונלית, אחת התיאוריות המרכזיות בסוציולוגיה של הספורט.

זוהי תיאוריה התומכת בתזה שלספורט יש תרומה חיובית לתפקוד הפרט בתפקוד החברה כולה.

לפי תיאוריה זו, התפקיד של מוסד/ארגון ספורט הוא לשמור על יציבות החברה/הקהילה בעזרת שני מנגנונים.

מנגנון אחד, הספורט מחנך לערכים מרכזיים של החברה המודרנית הדמוקרטית. ערכים של תחרותיות והישגיות יחד עם הגינות, שיתוף פעולה, קבלת סמכות ומשמעת עצמית. בכך היא למעשה משמרת את התרבות הקיימת.

המנגנון השני הוא שהספורט תורם ללכידות חברתית ולאינטגרציה של כל הקבוצות סביב מטרה משותפת אחת והיא הניצחון.

ההזדהות עם הקבוצות המייצגות את הקהילה והחברה כולה תורמת לתחושת הפרט בחברה, ל"גאוות יחידה" ולקונפורמיות עם הערכים והנורמות של הקהילה. (לידור, פייגין, 2009).

בתיאוריה זו, השאלה הנשאלת בנוגע לספורט היא איזו פונקציה ממלא הספורט בקשר למילוי צורכי הקיום של המבנה החברתי? הנחת המוצא שכדי שחברה תצליח להמשיך ולהתקיים עלייה לדאוג לצורכי הקיום הבאים:

תמיכה ערכית. על החברה להחדיר בחבריה את הערכים הבסיסיים ואת כללי ההתנהגות הנאותים ולהעמיד בפניהם הזדמנויות מסודרות לפרוק מתחים.

על החברה לקיים מנגנון של סולידריות.

השגת מטרות. על החברה לציין ולהגדיר את מטרותיה החשובות בקרב המשתתפים ולדאוג שכל אחד יבצע את תפקידו.

הסתגלות. על החברה לקיים מנגנון של הסתגלות שידאג לזמינותם של משאבים ויגיב לשינויים החלים על המערכת. מילוי צרכי קיום אלו הוא תנאי לסדר חברתי. (בן פורת, 2004).

ליגת המאמאנט חותרת לאינטראקציה חברתית ומשתמשת בספורט ככלי להשגת יעדים חברתיים.

הליגה חרטה על נס דגלה את נושא המעורבות החברתית בקהילה והיא מעניקה מקום מרכזי וחשוב לממדי הקהילתיות, המעורבות החברתית, האחריות והדוגמא האישית.

כמו כן, מקרבת הליגה בין קבוצות שונות באוכלוסייה, חילוניים, דתיים, יהודים, דרוזים, בדווים וערבים. שחקניות המאמאנט וקבוצותיהן לוקחות חלק בפרויקטים חברתיים רבים בתחום המעורבות בקהילה המקומית והן בקהילה הארצית.

ליגת המאמאנט הינה פרויקט החברתי- ספורטיבי הגדול ביותר לנשים בישראל.

פעילות המאמאנט מבוססת על כבוד, יושר, הגינות, אמינות ונאמנות ללא שרירות לב וללא משוא פנים.

ערכי המאמאנט מבוססים על חיבור קבוצתי של קבוצת אימהות במסגרת פעילות ספורטיבית הטמעת תרבות ספורט, דוגמא אישית, נפש בריאה בגוף בריא. הקניית אורח חיים בריא ופעיל. פרגון פלורליזם חברתי, שיתוף, שוויון, קידום לערכים חברתיים קהילתיים בסביבה בה מתקיימת פעילות המאמאנט.

פעילות חברתית זו באה לידי ביטוי במספר פעילויות בהן שחקניות הקבוצות לוקחות חלק פעיל במטרה לקדם, לשתף, ולהביא למודעות לכלל הקהילה.

· מאמאנט ומרכז נעמ"ת. שחקניות מאמאנט מאמצות מעונות לנשים מוכות במספר מוקדים בארץ. הן מאמנות את הנשים במשחק הכדורשת ובאמצעות הספורט הן מסייעות להן בהשבת הביטחון העצמי.

נשים אלו מתאמנות אחת לשבוע והן משתלבות בקבוצות המאמאנט המקומית.

· מאמאנט נווה תרצה. שחקניות מאמאנט מאמצות את אסירות כלא נווה תרצה, בית הסוהר היחיד לנשים בישראל. למעשה אין בו מתקני כושר או מגרשים לפעילות ספורטיבית.

במסגרת שיתוף פעולה זה ישנה תשתית של מערכת אימונים, במתחם בית הסוהר. האסירות מתאמנות אחת לשבוע והמשחק מהווה כבסיס ליצירת אימון וקשר מחודש עם ילדיהן.

· מאמאנט ונוער בסיכון. באמצעות משחק הכדורשת וערכי הליגה, מאמאנט מסייעת לנערים ונערות בסיכון משכבות חלשות באוכלוסייה.

החדרת והטמעת הערכים מאפשרת לנוער לחוות הצלחה, להשתלב במסגרות נורמטיביות ולחזור לקהילה עם תחושות מועצמות ולחזק את הקשר עם המשפחה.

מדובר על קבוצות משחק בתוך המסגרות, פנימיות או חיצוניות ושילוב הנוער בשכר, באמצעות קורסים, בצוות המקצועי של הליגה המקומית.

· אתנה הולכות רחוק. אתנה, הזרוע המקצועית של המועצה הציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל, מקיימת אירוע שיא חגיגי לעידוד ספורט הנשים בישראל.

האירוע מתקיים בתל אביב, ביום שישי בבוקר עד לשעות אחר הצהריים.

באירוע זה מתקיימות תחרויות וטורנירים לנשים וביניהן גם לליגת המאמאנט.

· קידינט. הילדים הם חלק בלתי נפרד מהמשחק. הם מעודדים ותומכים ביציאה לאימונים, ולומדים דרך השותפות על ערכי הליבה של המאמאנט, ערכי הספורט והתרומה לקהילה. זוהי פעם בשנה בה הילדים משחקים במקום האימהות בטורניר מרגש.

· אבאנט. טורניר האבות השנתי של המאמאנט. פעם בשנה שבה אבות משחקים את משחק הכדורשת בעידוד צמוד של האימהות והילדים.

· גם אני מודעת. אחד האירועים החשובים שיזמו שחקניות המאמאנט להעלאת המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד שיכול להציל חיים. שחקניות מאמאנט שחלו בעבר במחלה או שחקניות שחולות לוקחות חלק פעיל בתכנון וארגון האירוע. (אתר ליגת מאמאנט).

פעילויות מסוג זה מעידות על מעורבותה החברתית של ליגת המאמאנט. האימהות השחקניות כחלק מקבוצת ספורט ובאמצעות משחק הכדורשת יוזמות אירועים חברתיים למען מטרות שונות הדוגלות בערכי היסוד עליהם מושתת הליגה.

בתאריך 6.12.16 בעצרת האו"ם הכללית בניו יורק, התכנסה הועדה בנושא ספורט והציגה את הספורט כאמצעי להשגת פיתוח וקידום השלום.

מר עמאר ניזר, היועץ המדיני לענייני חברה וכלכלה מהמשלחת הישראלית באו"ם הציג את המאמאנט כדוגמא ליוזמת ספורט המובילה לשינוי חברתי וכאמצעי להשגת שלום. (אתר ליגת המאמאנט).

סקירה ספרותית זו כוללת בתוכה התייחסות לנושאים המשלבים יחד מצד אחד, את הספורט, הספורט הנשי, גילויי סולידריות ואחווה נשית ומצד שני את תיאור משחק הכדורשת, ותרומתה של ליגת המאמאנט לקהילה.

שיטת המחקר

עבודה זו תחקר באמצעות שיטת המחקר האיכותנית.

המחקר האיכותני הוא שדה מחקר העומד בפני עצמו. הוא חוצה דיסציפלינות, שדות ונושאים. חשיבות המחקר האיכותני היא ללמוד על חיי האדם בקבוצה.

מחקר איכותני הוא מן המילה איכות. משמע דגש על האיכויות של ישות, תהליכים ומשמעויות שאינן נבחנות או נמדדות בדרך של גודל כמות, עוצמה או תדירות. חוקרים איכותניים מדגישים את אופייה המובנה חברתית של המציאות ואת הקשרים האינטימיים שבהם בחר החוקר לבין מושא החוקר. המחקר הופך לבעל אופי ערכי.

מחקר איכותני כרוך בשימוש ובאיסוף מלומד של מגוון חומרים אמפיריים. חקר המקרה, שחזור והתנסות אישית, התבוננות פנימה בעזרת סיפורי חיים, ראיונות, תצפיות או בחפצים וכלים. (דנזין. ק.נ, לינקולן א.ס, 2013).

בעבודה זו, שיטת המחקר לאיסוף נתונים היא באמצעות ראיונות עומק.

בחרתי לראיין שלוש דמויות מפתח בארגון המאמאנט. השתמשתי בראיון עומק במטרה להכיר, להבין, להסתכל מנקודת מבט שונה ולהגיע למסקנות בהתאם.

שלושת המרואיינות סיפקו לי תמונה כללית על המתרחש בליגה. אחת מהן בתפקיד ניהולי, השנייה מציגה כיצד מתנהלת הליגה מאחורי הקלעים, מן הצד החיצוני והשלישית מבטאת את העשייה החברתית בפועל.

שלושת הדמויות הן:

דיתי אופק, שחקנית בליגת המאמאנט שחלתה בסרטן השד ולוקחת חלק פעיל בהקמת האירוע השנתי, "גם אני מודעת" שמטרתו להביא להעלאת המודעות בקרב לאבחון מוקדם לגילוי סרטן השד, בקהילת אימהות המאמאנט.

ליאת אבוחצירה בן דרור, דוברת הארגון ואחראית על קשרי יחסי הציבור בליגת המאמאנט. ליגת המאמאנט מנקודת מבטה של האחראית על התקשרת ועל העברת המידע.

גלית אבשלום, מנכ"לית ליגת המאמאנט. המאמאנט מנקודת מבטה של מי שעוסקת בניהול השוטף של הליגה.

דרך ראיונות אלה, קיבלתי מידע מנקודות מבט שונות. הממצאים שהעליתי משמשים אותי בפרק הדיון והמסקנות. בפרק זה אבחן את הממצאים ואשלב מול מקורות המידע בהם השתמשתי בסקירה הספרותית.

ממצאי המחקר

לאחר שבחנתי את שלושת ראיונות העומק, הודגשו בפני ממצאים אלו ובהמשך אתייחס אליהם בפירוט.

· שלושת הדמויות משחקות/שיחקו את משחק הכדורשת

· שלושת הדמויות בגילאים שונים ומערים שונות בארץ

· שתיים הגיעו דרך חברה שהמליצה ואחת בגלל שהייתה קרובה לנושא

· כולן קשורות באופן ישיר לפעילות החברתית של הליגה

· יש בהן אהבה והערצה עצומה למשחק

· שלושתן מאמינות במשפט ש"כל אמא יכולה"

· שלושתן מדברות על הכוח הנשי, האימהי. כל אחת מהמקום הקרוב ללבה

· שתיים עובדות בארגון ואחת פעילה חברתית

לאחר שהעליתי את הממצאים מהראיונות אבקש לבחון אותם ולתמוך בהם מסיכומי המאמרים אליהם התייחסתי בסקירה הספרותית, ולשייכם לשאלת המחקר אותה אני מבקשת לחקור.

שאלת המחקר המנחה את עבודתי היא באיזה אופן תורמת ליגת האימהות, ליגת המאמאנט לשינוי פני החברה הישראלית?

שלושת המרואיינות משחקות או שיחקו בעבר את משחק הכדורשת. ממצא זה מעיד על כך

שנקודת מבטן היא גם של שחקנית. הן חוות עת עוצמת המאמאנט ברמה הפיסית, במושגים של חלק מקבוצה, ניצחון, הפסד, תחרותיות והישגיות. ההתייחסות היא ברמה ספורטיבית ואל המשחק כספורט. ניתן לומר כי משחק הכדורשת הוא ספורט יותר מאשר פעילות גופנית או מספורט פנאי. יש בו את כל המרכיבים הדורשים ממשחק כדי שיוכר כספורט. הספורט הוא פעילות תכליתית בעלת מחויבות גדולה. ההשתתפות בו היא מכל רקע חברתי. הפעילות מאורגנת על ידי גורמים לאומיים ובין לאומיים. ישנם חוקים והבדלים ברורים בין ניצחון להפסד, וישנה הבחנה בין צופה לשחקן. קיים רישום ותיעוד הפעולות להדגשת השיאים הניתנים לשבירה. (לוי, 2009).

המשחקים מובנים ומוגדרים באופן רשמי על ידי חוקים. כל משתתף מקבל על עצמו אחריות חברתית לשחק בצורה מאורגנת ורצינית. המונח ספורט הינו שילוב של ההגדרות יחד. גם שעשוע וגם משחק אך בתוספת של אלמנט התחרותיות. )לידור. י, גלילי. נ. ושות', 2011).

הכדורשת הוא ספורט גם בשל העובדה שהוא מקיים בו את שני המנגנונים התומכים בתיאוריה הפונקציונלית. האחד, הספורט מחנך לערכים מרכזיים של החברה המודרנית הדמוקרטית. ערכים של תחרותיות והישגיות יחד עם הגינות, שיתוף פעולה, קבלת סמכות ומשמעת עצמית. בכך היא למעשה משמרת את התרבות הקיימת. והשני הוא שהספורט תורם ללכידות חברתית ולאינטגרציה של כל הקבוצות סביב מטרה משותפת אחת והיא הניצחון. (לידור, פייגין, 2009).

שני המנגנונים קיימים בליגת המאמאנט. פעילות המאמאנט מבוססת על כבוד, יושר, הגינות, אמינות ונאמנות ללא שרירות לב וללא משוא פנים.

שלושת המרואיינות הן אימהות בגילאים שונים ומערים שונות בארץ. טווח גילאים הנע בין 36-46. גיל של אימהות. גיל בוגר יותר, אחראי, המבין את החשיבות והאחריות הקבוצתית.

זהו הגיל שבו אימהות יכולות להרשות לעצמן לפתח את עצמן ולדאוג לרווחתן יותר מבעבר. הילדים גדולים יותר ויש יותר זמן פנוי שאפשר לפנות למענה. נתון המקומות מעיד על הפריסה ועל נוכחותה של הליגה בחלקים שונים בארץ (מרכז וגליל). ליגת המאמאנט, ליגת האימהות בכדורשת מהווה את פרויקט האימהות הספורטיבי, חברתי, קהילתי הגדול בישראל והוא מונה אלפי נשים מכל רחבי הארץ. (אתר ליגת מאמאנט). ניתן לומר כי ליגת המאמאנט יוצרת אינטראקציה חברתית דרך המשחק ודרך השייכות לליגה.

בנוסף, הדרך בה הגיעה כל אחת מהן לקחת חלק מהקבוצה בה היא משחקת. שתיים הגיעו דרך חברה, ממצא המעיד גם על האינטראקציה החברתית הקיימת בליגה, המאפשרת יצירת קשרים חדשים ועידוד של בנות אחרות לקחת חלק מהפרויקט הנפלא הזה. השלישית הגיעה דרך חשיפה במסגרת התפקיד אותו היא ממלאת כיועצת תקשורת של הליגה. היא שמעה על המשחק וגילתה בו התעניינות רבה.

שלושתן קשורות באופן ישיר לפעילות החברתית של המאמאנט. כל אחת בדרכה שלה, אם במסגרת חלק מעבודתה כמנכ"לית או כיועצת תקשורת או כשחקנית מן השורה שהצטרפה לפעילות חברתית ממקום של הזדהות אישית עמוקה.

ניתן לומר שליגת המאמאנט פעולות למען הקהילה בישראל.

ליגת המאמאנט חותרת לאינטראקציה חברתית ומשתמשת בספורט ככלי להשגת יעדים חברתיים. ליגת המאמאנט חרטה על נס דגלה את נושא המעורבות החברתית בקהילה והיא מעניקה מקום מרכזי וחשוב לממדי הקהילתיות, המעורבות החברתית, האחריות והדוגמא האישית.

כמו כן, הליגה מקרבת בין קבוצות שונות באוכלוסייה, חילוניים, דתיים, יהודים, דרוזים, בדווים וערבים. שחקניות המאמאנט וקבוצותיהן לוקחות חלק בפרויקטים חברתיים רבים בתחום המעורבות בקהילה המקומית והן בקהילה הארצית. (אתר ליגת המאמאנט).

דיתי אופק, לקחה חלק פעיל מארגון האירוע "גם אני מודעת". אחד האירועים החשובים שיזמו שחקניות המאמאנט להעלאת המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד שיכול להציל חיים. שחקניות מאמאנט שחלו בעבר במחלה או שחקניות שחולות לוקחות חלק פעיל בתכנון וארגון האירוע. (אתר ליגת מאמאנט).

גלית אבשלום, מתייחסת לקבוצת המאמאנט כאל סוג של קבוצת תמיכה.

כולן בשביל כולן ואם מישהי צריכה עזרה או מקום לחיזוק היא מקבלת אותו באהבה.

כמו כן גלית, ממקימות שיתוף הפעולה עם הקהילה בכלא נווה תרצה, משחקת במסגרת המשחקים המשותפים הנערכים בבית הכלא. מהות שיתוף הפעולה הוא ששחקניות מאמאנט מאמצות את אסירות כלא נווה תרצה, בית הסוהר היחיד לנשים בישראל. למעשה אין בו מתקני כושר או מגרשים לפעילות ספורטיבית. במסגרת שיתוף פעולה זה ישנה תשתית של מערכת אימונים, במתחם בית הסוהר. האסירות מתאמנות אחת לשבוע והמשחק מהווה כבסיס ליצירת אימון וקשר מחודש עם ילדיהן. (אתר ליגת מאמאנט).

ליאת בן דרור, היא הגורם המקשר בין פעילותה החברתית של המאמאנט לקהילת המאמאנט ואף מעבר לה. כל אירוע זוכה לסיקור ולפרסום. היא מבינה את הכוח האדיר שיש לליגה, והפרסום באמצעי המדיה השונים מוביל לתודעה גם אצל מי שלא חלק מהליגה.

לשלושתן אהבה והערצה למשחק. הן אוהבות לשחק ולקחת חלק מהקבוצה לה הן שייכות.

גלית אבשלום אף הקימה את הליגה בתל אביב ומשחקת בקבוצה גם בימים אלו. ממצא זה מחזק את תחושת הסולידריות. האהבה למשחק והרצון לשחק אותו היא מכנה משותף לכלל השחקניות ברמה הקבוצתית ובהמשך לרמת הליגה. גורם הזדהות עם הקבוצה. ניתן לומר כי בליגת המאמאנט קיימת תחושת סולידריות גבוהה. האחווה היא מרכיב הכרחי בסולידריות. זוהי רשת של תחושות המכונות את הקולקטיב המתייחסת לשלומו, לרווחתו ולאושרו של כל חבר הלוקח חלק בקולקטיב. האחווה היא רגש שמהווה שילוב של דאגה, אהבה ותחושה של שותפות גורל . (שורק, 2015).

שלושת המרואיינות מכירות בכוחו של המשפט "כל אמא יכולה". משפט ההיכר של ליגת המאמאנט. אם את אישה, אמא ואת רוצה לעסוק בספורט, לקחת חלק ממשחק תחרותי ומהנה וחשוב לך לקחת חלק מפרויקט חברתי העוסק למען הקהילה, זה המקום שלך.

מה יש בו במשפט שגורם לו להישמע כל כך אמיתי, סוחף וככזה שנשים מאמינות בו. משפט זה הוא בעל כוח רב. יש בו את היכולת לעורר כל אישה שרוצה לעשות משהו למענה ולמען החברה סביבה. משהו שדוחף בה להיות חלק מהארגון הנפלא הזה. משפט היוצר בתוכו הזדהות חזקה לליגת המאמאנט. סולידריות היא מאפיין חיוני לקבוצות המעוניינות ליצור ולשמר לכידות בתוכן. קבוצות אלו יכולות להיות מאורגנות על ידי כל בסיס שהוא: רעיוני, אתני, דתי, מיני או רגשי.

ניתן לאפיין סולידריות כסוג של מחויבות וולונטרית כלפי הזולת אשר באה לידי ביטוי רגשי או התנהגותי. (שורק, 2015).

הפעילות הגופנית תורמת ללכידות החברתית ולתחושת השייכות של הפרטים ולהזדהות עם הארגון אליו הם שייכים. (גלילי. תמיר. אליקים. מקל, 2011).

כל המרואיינות מדברות על הכוח הנשי. כוח מאוגד, כוח סוחף המורכב משחקניות, מורכב מאימהות. כוח שמתבטא בעזרה ונתינה לקהילה וכוח המתבטא גם בעזרה אחת לשנייה.

דיתי אופק, מציינת בראיון איתה את הכוח העצום ואהבה הבלתי סופית לו זכתה בזמן שחלתה בסרטן השד. היא הגדירה אותו ככוח נשי מטורף ובלתי נפרד מההבראה הנפשית שלה. הקבוצה גרמה לה לא לוותר על ההחלמה שלה.

בנוסף הכוח הנשי המתאגד יחד יוצר את המאמאנט. גלית אבשלום מציינת שהכוח של הליגה הוא השחקניות. הן אלו המניעות את הארגון. גם מבחינת החלק הפעיל במסגרת משחקי הליגה וגם במסגרת החברתית, קהילתית שמעבר לו.

ליאת בן דרור, גם היא מתייחסת לכוח הנשי. היא מדברת על כוח נשי אבל מגדירה אותו ככוח אימהי. ליאת השתתפה בליגת המאמאנט עוד לפני שהפכה לאמא. לימים שהפכה לאם, המושג של כוח נשי הפך לכוח אימהי. ברור שזה כוח נשי אבל הדגש הוא על האימהות. אמא מגיעה עם תחושת מלאות משפחתית, תחושה של, גם אני רוצה, גם אני צריכה לפנות לעצמי זמן ולהתעסק בדברים שאני אוהבת. אימהות היא יפה ונהדרת אבל גובה מחיר של ויתור. מרבית הנשים בוחרות לצאת מן המקום הלא נוח שבו הן צריכות לוותר על משהו שהן רוצות להן. המאמאנט מספק בדיוק את המענה. המאמאנט מאפשר לבוא ולתת מהחיים שלך לא רק למשפחה אלה לחברה כולה, למען החברה והכי חשוב למענך. זוהי מטרתה של המאמאנט, להנחיל את תרבות הספורט בקרב אימהות ודרכן להשפיע על הילדים ועל המשפחות. המאמאנט משלבת פעילות ספורטיבית וכושר גופני וכן דוגמא אישית, חינוך לספורט, היכרויות, מפגש חברתי וגאוות יחידה. (אתר ליגת מאמאנט).

שתיים עובדות בארגון ואחת פעילה חברתית. ממצא זה מעיד על מטרה אחת ומשותפת. לא משנה אם את חלק מהצוות המנהלי, עסקי של הארגון או אם את שחקנית מן השורה שאכפת לך וחשוב לך להעלות נושא מסוים למודעות.

דיון ומסקנות

עבודה זו יצאה משאלת המחקר, באיזה אופן תורמת ליגת האימהות, ליגת המאמאנט לשינוי פני החברה הישראלית?

במהלך עבודה זו בלטו מספר דגשים אודות ליגת המאמאנט והשפעתם על החברה הישראלית.

החברה הישראלית שואפת להיות חברה מודרנית דמוקרטית בעלת ערכים הומניים וליברלים. מגמות חברתיות התומכות במדיניות זו הן אלו המכוונות לחברה מסוג זה.

ליגת האימהות בישראל, הינה תופעה חברתית, מגיפה הסוחפת אחריה אלפי נשים בארץ ובעולם. ליגה המורכבת מנשים בלבד, מאימהות בעיקר אם לא רק. השחקניות הן הכוח המוביל את הארגון. הן אלו המרכיבות אותו, והן אלו שמעצבות אותו בהתאם לערכים ולמטרות אותם שם לו כיעד. ערכים המבוססים על חיבור קבוצתי של קבוצת אימהות במסגרת פעילות ספורטיבית הטמעת תרבות ספורט, דוגמא אישית, נפש בריאה בגוף בריא. הקניית אורח חיים בריא ופעיל. פרגון פלורליזם חברתי, שיתוף, שוויון, קידום לערכים חברתיים קהילתיים בסביבה בה מתקיימת פעילות המאמאנט.

משחק הכדורשת הוא ספורט. נחשב ליותר מפעילות גופנית או מספורט פנאי. משחק הכדורשת הוגדר לאחרונה כענף ספורט בפני עצמו. משמע, האימהות לוקחות חלק פעיל ועוסקות בספורט. יותר ויותר אימהות נחשפות לליגה ועוסקות בספורט יותר מבעבר.

ליגת המאמאנט יוצרת אינטראקציה חברתית דרך המשחק ודרך השייכות לליגה.

השחקניות הלוקחות חלק במשחקים יוצרות מערכות יחסים חדשות ונחשפות להיכרויות וחברויות שלא נחשפו להן קודם.

ליגת המאמאנט פעולות למען הקהילה בישראל. פעילות חברתית מגוונת ורחבה הנוגעת בתחומים חברתיים הדורשים התערבות מצד גורם התנדבותי. בנוסף, פעילות ענפה למען קידומן של הנשים בישראל. הן מבחינת נראות פוליטית והן מבחינת החשיפה הרבה לה זוכה מאמאנט בארץ ובעולם.

השותפות וההזדהות עם ליגת המאמאנט מעידה על מטרה אחת ומשותפת. הערכים המשותפים, בתוספת של תחושות הניצחון וההפסד, והנכונות לעזור לאחר הם המטרה אליה מכוונת הליגה.

ההצלחה המסחררת של ליגת המאמאנט, הינה בשל השילוב של כוח נשי, אימהי המתאים עצמו למגמות מסוג זה. יש בו את היכולת ליצור דפוסי חשיבה החותרים לשינוי. שינוי חברתי, ערכי והומני בחברה הישראלית.

דפוס חשיבה שהנשים הם חלק בלתי נפרד מהחברה והן דורשות לנראות. לנשים יש מקום לבטא עצמן יותר מקודם. התא המשפחתי מבין את הצורך שיש לאמא לצאת ולממש את עצמה.

מקובל היום יותר מבעבר, שאימהות יכולות לעשות דברים למען עצמן. נשים, אימהות יכולות לשאוף למימוש עצמי ויש מקום לתת להן לצאת, לצמוח ולפעול למען עצמן.

דרך המאמאנט, אימהות יוצאות לאימון, למשחקי ליגה ולפעילויות חברתיות מגבשות במסגרת קבוצתית ובמסגרת הליגה. זהו ענף ספורט לנשים בלבד, הגברים אינם משחקים את משחק הכדורשת. עובדה זו מעמידה את ענף הכדורשת כאחד שאינו מושפע או סובל מאפליה מגדרית מכל סוג שהוא. בשונה מענפי ספורט בהם נוכחותה של קבוצת גברים מקבילה בענף יוצרת אפליה ואינה זוכה לאותם תנאים ומשאבים.

דפוס חשיבה של אורח חיים בריא, ופעילות גופנית. המאמאנט מספקת מסגרת לפעילות גופנית. חשיבותו של נושא זה היא גבוהה מאוד בימנו, ונשים רבות מוצאות את מסגרת המאמאנט כמענה לצורך זה. ברמה המשפחתית, האם משמשת כדוגמא לשאר בני הבית. נושא הפעילות הגופנית הופך לחלק מחיי המשפחה, ואם אמא יכולה למצוא את הזמן לעסוק בספורט אז כמובן ששאר בני המשפחה יכולים גם.

דפוס חשיבה של נתינה. החברה הישראלית, מבינה בצורך של נתינה והזדהות עם חלקים חלשים באוכלוסייה. חיזוק המגזר השלישי ושיעור התנדבות גבוה הם עדות המחזקת עובדה זו. המאמאנט מעורבת קהילתית באופן בולט בשלל פרויקטים חברתיים.

דפוס חשיבה של דו קיום. החברה הישראלית , מאז ומתמיד שואפת לדו קיום מינימלי ביננו לבין המגזר הערבי. שיתופי פעולה, כמו פתיחת ליגות בישובים ערביים ויצירת משחקים משותפים יכולה להוביל לדרך אחרת, טובה יותר ובעלת מחשבות חיוביות יותר על הדו קיום . דו קיום ולחיות יחד שאולי יוכל להתממש בסופו של דבר. המאמאנט יכולה לשמש ככלי להשגת שלום.

החברה הישראלית שואפת לסוג של שלמות ואידאל שבו בולטים דפוסים המדגישים את מקומה של האישה בחברה, מעודדים אורח חיים ספורטיבי ובריא, מעודדים נתינה ודאגה לחלש ולאחר ושואפים לדו קיום ושלום שאולי יגיע ביום מן הימים.

באמצעות יישומם של דפוסים אלו מאמאנט משנה את פניה של החברה הישראלית.

אפשר להשתמש במודל הנוכחי של ליגת המאמאנט ולנתב אותו לפרויקטים חברתיים, כלכליים, ואולי פוליטיים שאינם בהכרח קשורים לספורט או לנשים. ההצלחה של המודל היא בזכות קבוצה מאוחדת ומגוונת בעלת מטרות משותפות והישענות על ערכים בסיסיים. תחושת ההזדהות ורמת הסולידריות הגבוהה עם הארגון חיזקו אותו והפכו אותו לארגון ברמה בינלאומית.

כמו כן ניתן להשתמש במודל הליגה עצמה, כלומר במודל כמו שהוא ולנצל לטובה את הכוח הנשי העצום הזה ולפתח תחומים חברתיים בסדרי גודל לאומיים.

ברמה האישית, אני מזדהה עם כל מה שחקרתי בעבודה זו.

אני משחקת בליגת המאמאנט למעלה מחמש שנים. בשנה האחרונה אני משחקת את משחק הכדורשת גם במסגרת של ליגת מקומות העבודה, דרך מקום העבודה בו אני עובדת.

אני יכולה לומר, על סמך התנסותי גם במסגרת אחרת של המשחק, שזאת לא אותה הרגשה. המאמאנט מחבקת ועוטפת באהבה רבה והכוח הנשי העצום מתבטא בה בעוצמות שונות לגמרי.

המאמאנט חשפה עבורי עולם חדש שבו אני יכולה לממש את היכולות שלי.

אם מבחינה גופנית, העובדה שאני עוסקת בספורט ונושמת אדרנלין. אימון ומשחק משלבים יחד את הסיפוק הפיסי והסיפוק הנפשי של ההזדמנות להרגיש את תחושת החלק מקבוצה, התחרותיות והרצון לנצח.

אם מבחינה חברתית, הגדלתי מאוד את המעגל החברתי שלי. ההיכרויות החדשות בכל שילוב של משחק או ליגה אחרת, חושף אותי ליותר ויותר שחקניות, נשים אימהות שכל אחת מרתקת בפני עצמה ולכל אחת עולם משלה.

ואם מבחינת הנתינה והשלוב עם הקהילה. אני חשופה יותר למה שקורה סביבי, גם אם אני לא לוקחת חלק פעיל בפרויקטים החברתיים שיש במאמאנט.

אני מרגישה תחושת גאווה להיות חלק מהארגון העצום והחזק, ליגת אימהות הכדורשת.

רשימה ביבליוגרפית

1. בן פורת, א (2004). ספורט בחסות תאוריה סוציולוגית. מתוך הספר: התנהגות מוטורית. 117-211. לידור. ר (עורך). הוצאת מאגנס, ירושלים.

2. בן פורת, א (2015 ). שוות אך נפרדות. בתוך הספר: מתוך: כך לא עושות כולן- נשים במגרש הכדורגל. הוצאת רסלינג.

3. גלילי. י , תמיר. א, אליקים. א, מקל. י (2011). קום והתהלך בארץ: שינויים בהרגלי הפעילות הגופנית בישראל. סוגיות חברתיות בישראל. 12:140-161.

4. הולנדר .ע, נוי. ס, לוי. מ (2012). גבוה יותר, חזק יותר, כואב יותר: גבריות ישראלית בזירה הספורטיבית. סוגיות חברתיות בישראל. 13:131-155.

5. דנזין. ק.נ, לינקולן א.ס, (2013). הדיסציפלינה והפרקטיקה של המחקר האיכותני. מתורגם בתוך המקראה לשיטת המחקר האיכותנית. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 2014. 53-91.

6. הוקס. ב (1984). אחיות, סולידריות פוליטית בין נשים.

מתורגם בתוך: ללמוד פמיניזם (מקראה). האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטים ולחקר המגדר. הוצאת הקיבוץ המאוחד 2006. 223-243

7. לידור. ר, פייגין. נ (2009). "ספורט בונה אופי?" תרומת הספורט להתפתחות תלמידים- ספורטאים בבתי הספר בישראל. סוגיות חברתיות בישראל. 8:51-69.

8. לידור. ר, גלילי. י, פייגין. נ, לבד .פ, נץ. י, ורטהיים. מ, חרל"פ .א (2011).

מהו ספורט? שישה תבחינים מומלצים להגדרה של פעילות ספורט.

בתנועה, כתב העת למדעי החינוך הגופני והספורט. 1:59-69.

9. לוי. מ (2009). רק ספורט? היבטים חברתיים ותרבותיים של ספורט ופעילות גופנית בחברה הישראלית: פתח דבר לאשכול המאמרים על הספורט בישראל.

סוגיות חברתיות בישראל. 8:8-9.

10. סיגל שיפר. ו (2012). משנות את חוקי המשחק: מבט מגדרי על תקצוב הספורט בישראל. מרכז אדווה, מידע על שיווין וצדק חברתי בישראל.

11. צ'אצ'אשווילי-בולטין. ס, ליסיצה. ס , גלילי. י (2010). מדברים או עושים? הבדלי מגדר בפעילות גופנית בישראל בפתח המאה העשרים ואחת. הרפואה. 6:349-352.

12. שורק. י (2015). סולידריות. לקס קיי (3) 24-25.

Bibliography

1. Appleby K, foster. E (2013). Gender and sport participation. In Gender and relations in sport, 1-20.

2. Tamir, I, Galily, Y (2010). Women’s sport coverage in Israel: Perception versus reality. International Journal of Sport Communication. 3:92-112.

מקורות נוספים

1. ליגת מאמאנט, ליגת האימהות בכדורשת www.mamanet.org.il

2. אתנה, הפרויקט הלאומי לקידום ספורט הנשים בישראל www.athenawomen.org.il

נספחים

ראיונות

ראיון עומק דיתי אופק צרפתי 5.12.16

שמי דיתי אופק צרפתי. אני בת 41, נשואה עם שלושה ילדים, מתגוררת ברמת גן.

אני סטודנטית להוראה בסמינר הקיבוצים וזאת למרות שאני עוסקת בהוראה כבר עשר שנים בבית הספר "אלון", בית ספר לאומנויות ברמת השרון. אני מורה לעיצוב במה. בנוסף אני מעצבת תפאורה ובמה בתיאטרון.

אני משחקת בליגת המאמאנט זו השנה השלישית. הגעתי דרך חברה בקבוצה, מעיין ומאז אני מקפידה להיות חלק מקבוצת הגפן המתמיד.

הסיפור האישי שלי, קשור למאמאנט באופן מיוחד ובעצם הוא מאפיין את המהות של המאמאנט בעיניי.

ילדתי את בני הצעיר לפני כשנתיים וחצי. כשהיה בן שנה, חזרתי לעצמי הורדתי במשקל וחזרתי לגודל הרגיל שלי. הרגשתי שיש לי משהו מוזר בשד והבנתי שמדובר בגוש. גוש שככל הנראה היה שם עוד הרבה קודם וכנראה התפתח במהלך תקופת ההיריון שלי. חשוב לי לציין כי נבדקתי לפני שנתיים בערך, בדיקה שגרתית שלא העלתה דבר. אין לי כל גורם סיכון או סיפור משפחתי. קבעתי תור פרטי לרופאה מומחית הידועה בארץ בתחום דר' רביד. הרופאה הודיעה לי שמדובר בשני גושים גדולים ושאכן מדובר בסרטן. ביופסיה שנלקחה לי אישרה את הדבר והתבשרתי באופן חד משמעי שחליתי במחלת הסרטן. עברתי סדרת בדיקות ארוכות ומתישות. בדיקות דם, נשאיות לגן המחלה. טיפול כימותרפי, טיפול ביולוגי נקודתי ישירות למקום הספציפי. אלו היו שבעה חודשים מלאי חרדות איומות. בסופו של תהליך עברתי כריתת שד מלאה בשני השדיים. היום אני בריאה, ללא כל זכר למחלה אך אני מקפידה על לקיחת כדורים ואני נמצאת במעקב צמוד.

סיפרתי את הסיפור שלי לבנות בקבוצת הכדורשת שבה אני משחקת. חייבת לומר שזכיתי בקבוצה תומכת ומפרגנת שנתנה לי המון כוחות להמשיך הלאה. זהו כוח נשי מטורף ובלתי נפרד מההבראה הנפשית שלי. הן עטפו אותי באהבה, שיתפתי אותן בכל מה שקרה לי. הן דאגו לירון בעלי ולילדים. היה סוג של הרגשת היי מטורפת שכולם סביבי, מכל מיני מעגלים בחיים שלי ואז זה פתאום נופל ומגיע השלב של להתמודד. זה שלב שבו צריך להודות לכולם, זהו שלב הנתינה לדעתי.

אחרי הניתוח פנתה אליי קפטנית הקבוצה אסנת, וביקשה לעניין אותי באירוע של המאמאנט – "גם אני מודעת". היא ביקשה שאקח חלק ביוזמה המדהימה ואצטרף לצוות המפיק את האירוע. צוות שמורכב מנשים שחלו במחלה וחשוב להן להיות חלק מאירוע בעל משמעות רבה, להעלאת המודעות לסרטן השד. בקבוצה שבע בנות מדהימות שאחרי שהן החלימו החליטו שזהו הדבר החשוב בחייהן, להפיץ את המודעות לסרטן השד והמאמאנט זו פלטפורמה מצוינת שאפשר להשתמש בה. זהו למעשה שילוב של המודעות עם הפנינג מאוד גדול. חגיגה של החיים והספורט, בריאות נפשית וגופנית מכל מקום אפשרי.

כל האחריות מוטלת על צוות הבנות. לכל אחת מהן תפקיד משלה. יש לדאוג למימון תקציבים. לפעול מול עיריית ראשון לציון שסיפקה את המקום. כל יתר הדברים מגיעים מתרומות. כל מה שהנשים שהשתתפו קיבלו היה בחינם והכל הודות לתרומות של חברות שתרמו מוצרים.

הרעיון העומד מאחורי האירוע הוא אצטדיון ענק שבו פורסים 22 רשתות של כדורשת ועורכים טורניר שלם המונה כ 1000 נשים בערך. מתקיים טקס של 40 דקות של ברכות ותודות. הטקס מועבר על ידי דמות סלבית שמגיעה אף היא בהתנדבות. עיקר הטקס הוא שכל הבנות עולות לבמה. אחת מדברת בשם כולנו. שני משפטים על כל אחת אבל בעיקר מסבירה את החשיבות להעלאת המודעות והבדיקה המקדימה.

ההצלחה של האירוע היא משני כיוונים. ברמה הכללית וברמה האישית שלי. היו תגובות רבות ומחממות שקיבלנו לאחר האירוע גם על האירוע עצמו וגם על כמות הנשים שהלכו להיבדק בגללו. ההשפעה של האירוע הוכחה והזעקה שנשמעה מספיק פעמים בסופו של דבר זה נ\מחלחל ובסוף זה קורה.

ברמה האישית ההצלחה היא גם שלי. הצלחתי כי הבנתי שלא ויתרי להיות חלק מהקבוצה שלי שעטפה אותי באהבה ותמכה בי לאורך כל הדרך. הם גרמו לי לא לוותר על ההחלמה שלי.

כשאדם מקבל כל כך הרבה הוא חושב על דרך להחזיר את זה לחברה, לאנשים ובכלל. כשמקבלים ומקבלים מגיע המקום של המחשבה לתת לאחר. וזה בדיוק מה שקרה לי. היה לי חשוב להיות חלק מהאירוע הזה בגלל מה שעברתי והצורך העז שבי לשתף ולחלוק וכמה שיותר נשים ידעו שיש כזה דבר סרטן השד ואני הבראתי ממנו.

מעבר להתנדבות במאמאנט בכל הקשור להפקת האירוע "גם אני מודעת" אני מתנדבת בעוד כמה פרויקטים או דברים שחשוב לי לעשות. לקחתי על עצמי להפיק את עיצוב חדר הספרייה, בבית הספר המתמיד למקום מפלט שבו ילדים יוכלו לברוח כשצריך. שיפוץ גן ילדים "הגן של דליה". ביולי האחרון, ביום ההולדת שלי רציתי לעשות משהו למען החברה ודווקא ביום ההולדת שלי. במקום לקבל אני רוצה לתת. בשיתוף אגודת "עזר מציון" בבית החולים שניידר לילדים, במחלקה האונקולוגית, העברתי סדנת קישוט כובעים, מהבוקר עד הערב.

זאת נתינה בעיניי, אני אומרת תודה על מה שקיבלתי.

ראיון עומק ליאת בן דרור 10.12.16

שמי ליאת בן דרור. אני בת 36, אמא לשיר ולליבי אסתר. מתגוררת בנהריה.

אני ממלאת תפקיד של יועצת התקשורת של ארגון המאמאנט. כלומר, אני אחראית על הקשר של מאמאנט בכל הקשור לתקשורת, עיתונות. כל מה שקשור ליחסי ציבור, דיגיטל ומדיה חברתית.

אני משמשת כדוברת הארגון. אני מדריכה את נאמנות התקשורת של המאמאנט. מלמדת אותן איך להעביר את המסרים של הארגון החוצה ואיך ליצור את החיבור בתוך הליגות, בדרך של התקשורת.

לתפקיד הגעתי דרך הבוסית הקודמת שלי. עבדתי בחברת סודסקו שנתנו חסות למאמאנט. הבוסית שלי ביקשה עזרה, ובהמשך הציעו לי את התפקיד.

אני אוהבת את משחק הכדורשת. הכרתי ונחשפתי לראשונה למשחק בעקבות התפקיד.

בעבר שיחקתי את משחק הכדורשת. מאחר ולא הייתי אמא באותה תקופה, השתתפתי במסגרת של קבוצה מעורבת בנהרייה. היום אני לא משחקת, ילדתי לא מזמן ועוד לא חזרתי לשחק.

אהבתי את הרעיון העומד מאחורי כל הליגה. רעיון שקבוצת נשים, אימהות יכולות להפוך רעיון קטן למשהו גדול ואפילו גדול יותר בפריסה בינלאומית. כל אמא מקדמת משהן קטן ובסוף זה הופך למשהו גדול עוד יותר. יש משהו ברצון הגדול של נשים, אימהות.

רצון וכוח עצום לעשות משהו למען עצמן ולמען אחרים. בגלל שאנחנו אימהות במשרה מלאה אנחנו רצות להרגיש את החיים מעבר לעבודה. נשים עושות דברים מדהימים אבל אמא גורמת למשמעות, לעשות דברים אחרת. ברור שזה כוח נשי אבל הדגש הוא על האימהות. אמא מגיעה עם תחושת מלאות משפחתית, תחושה של, גם אני רוצה, גם אני צריכה לפנות לעצמי זמן ולהתעסק בדברים שאני אוהבת. אימהות היא יפה ונהדרת אבל גובה מחיר של ויתור. מרבית הנשים בוחרות לצאת מן המקום הלא נוח שבו הן צריכות לוותר על משהו שהן רוצות להן. המאמאנט מספק בדיוק את המענה. המאמאנט מאפשר לבוא ולתת מהחיים שלך לא רק למשפחה אלה לחברה כולה. למען החברה והכי חשוב למענך.

משחק הכדורשת מורכב מנשים בלבד. ליגת המאמאנט היא ליגה המורכבת מאימהות בלבד, אבל יש יוצא מן הכלל. זהו ענף ספורטיבי בפני עצמו. שילוב של הכול ביחד, כל אחת יכולה וכל אחת יכולה לתת את מה שיש בה במינונים השונים מאחת לשנייה. נשים אחרות מגברים. גם מבחינת הכוחות הפיסיים שלהם . הן יותר תחרותיים, אגרסיביים בדרך המשחק שלהם וגם ברמת הקבוצתיות. אין בהם את הרצון לתרום למעבר לזה. המשחק הוא מה שחשוב להם והם לא יתרמו מזמנם מעבר לזה. המשחק פשוט, משחק קל שאינו מאתגר את הגברים לשחק בו. אולי זה מסביר את העובדה שזוהי ליגת נשים בלבד.

לדעתי, מאמאנט מצליחה בגלל האימהות. זהו כוח נשי אדיר ושונה מכוח נשים רגיל. בגלל שהן אימהות הן מחפשות לעצמן מקום שבו יוכלו לבטא את היכולות הגופניות שלהן וגם מקום שבו הן יכולות לתת למען אחרים. הפורמט של המאמאנט מספק את שני הדברים יחד. האימהות סוחפות ומדבקות אחת את השנייה ויש הוכחות שהדברים מצליחים.

ראיון עומק גלית אבשלום 19.12.16

שמי גלית אבשלום. אני בת 46, אמא להדר, מתגוררת בתל אביב.

עליתי לארץ מרוסיה בשנת 1979. בעבר עסקתי באדריכלות נוף כמעצבת גנים.

מכרתי את החלק שלי בחברה ומשנת 2013 אני חברת הנהלה במאמאנט ישראל. החל משנת 2015 אני משמשת בתפקיד מנכ"לית הארגון. התפקיד של מנכ"לית הוא תפקיד מנהלי. אני למעשה מנהלת מלמעלה, ברמה האסטרטגית והמעשית את ניהול המאמאנט בכל הארץ. עוסקות בין השאר בפתיחת ליגות, נושא החסויות עם חברות גדולות ועוד. התפקיד דורש ממני המון.

אני מאוד עסוקה. רצה כל הזמן בין פגישה לפגישה ברחבי הארץ. נפגשת גם עם רכזות הליגה. שיניתי את החיים שלי כי מצאתי מקום שאפשר לעשות בו באמת, מקום שאפשר להשפיע בו ממניע אמיתי ולא בגלל גורם כלכלי שאחראי או מפעיל.

למאמאנט הגעתי דרך חברה. התאהבתי ברעיון והחלטתי שאני חייבת להקים ליגה בתל

אביב. שלחתי הודעה לחברות וקיבלתי חזרה 120 פניות, הן העבירו את ההודעה מאחת לשנייה.

היום אני משחקת במסגרת קבוצת בבלי 1 בתל אביב.

אני משחקת מידי פעם במסגרת הפרויקט של מאמאנט נווה תרצה. פרויקט ייחודי וחשוב של המאמאנט המאפשר לאסירות כלא נווה תרצה לשחק את משחק הכדורשת.

אני מאוד מאמינה במאמאנט. במאמאנט אומרים שכל אמא יכולה! משפט עם הרבה כוח.

משפט שמתאר בכמה מילים את מהות הארגון הנפלא הזה.

החלום שלי הוא שבכל מקום שיש בו אימהות יהיה מאמאנט. אני יודעת מה זה נתן לחיים שלי ואני חושבת שזה יכול לתת לכל אחת.

כשמדברים על קהילה צריך לראות את כולן, את מגוון הנשים, שכל אחת שונה מהשנייה, אם

בדעות, ברעיונות. הקמה של ליגה במקומות שלא ברורים מאליו, הם הפנטזיה שלי. כמו ליגה

בערים ערביות לדוגמא.

היופי וההצלחה של המאמאנט זה שבוחרים את האימהות מתוך מה שנמצא בבית הספר וזאת הקבוצה למעשה. הקבוצה היא אימהות מבתי הספר של הילדים שלהן, אימהות שלא אימהות יכולות להצטרף אבל רק מעל 35. אבל יש מקרים חריגים.

קבוצת המאמאנט היא מעין קבוצת תמיכה לכל דבר. כל פעם מישהי במרכז ומבחינתי זה הכול, אני רואה מה שאחרות עוברות ומקבלת כלים לחיים שלי, ואני יודעת שכשאני צריכה הן שם.

המאמאנט הוא מנוע ענקי שמלמד את הילדים שלנו לא לחכות לניסים ונפלאות, מבהיר לנו

שלא מלמדים שחייה בהתנדבות אלא מלמדים בעשייה. אם אנו רוצות שיקרה משהו צריך

לגרום לזה לקרות.

כל הנושא התפתח מלמטה בלי שמישהו או משהו שאב את זה לכיוון אחר, זה כנראה תופס את הנשים בתקופת זמן שהן מחפשות משהו שישאב אותן.

ההצלחה של המאמאנט הוכיחה את עצמה בישראל. לדעתי בעוד חמש שנים ליגת המאמאנט תהפוך לארגון בינלאומי עם פרישה בינלאומית רחבה עם השפעה מסיבית על קידום נשים במרחב הספורטיבי- חברתי בכל העולם.

הכוח של המאמאנט הוא האימהות, הכוח הנשי. השחקניות הן מה שמניע את כל הארגון הענק הזה. היכולת של כל אמא להזיז הרים עבור ילדיה ועבור הקהילה מתורגם לכוח עצום שמוביל את המאמאנט קדימה בכל הכוח. ההוכחה לזה היא נשים שביצעו רילוקשיין והקימו בקהילה החדשה שלהן ליגת מאמאנט והפכו את הארגון לבינלאומי. התרומה לקהילה מתקיימת באופן קבוע בכל עיר ובכל יישוב שקיימת בו מסגרת ליגה. זהו הכוח של האימהות, כוח נשי, מגוון שמניע את הארגון הנפלא הזה. זה כמו בייבי שנולד והפך כבר למערכת ענקית ועדיין מנוהל מאותו מקום של כייף ואפילו באותה התלהבות.

אני לא יכולה להצביע על איזשהו חיסרון במאמאנט. הארגון מוביל לדברים טובים ויש בו רק יתרונות.