"איך הגעתי לקורס מאמנים של מאמאנט? בניגוב של חומוס" ניבין, רותי ונתנאל מספרים על השינוי התעסוקתי שעשו בזכות מאמאנט

"הכל התחיל בהחלטה להצטרף ולשחק בטורניר בריגה - לטביה - שם זכיתי לשחק עם לירון צור  - מנהלת אקדמיית מאמאנט הנפלאה. במסגרת הפעילות הכרתי את גלית ועופרה המיוחדות שנגעו בליבי, ומשם כבר לא יכולתי לחזור אחורה" מספרת ניבין נפאר מורה לחינוך מיוחד ולספורט, אמא לשלושה ומאמנת חדשה במאמאנט ומוסיפה בהתרגשות: " מאמאנט הפכה להיות עבורי משפחה, ואפשרה לי ולרבות אחרות להוביל שינוי אישי וחברתי".

הדרך למשחקים העולמיים בריגה לא הייתה פשוטה: " 12 שעות לפני הטיסה, הודיעו לי שאני נוסעת. משרד החינוך הערים קשיים. לאחר מאבק עיקש של בעלי, מיטל חברתי, גלית אבשלום, יו"ר ליגת מאמאנט לוד - איילת אדרי וכל צוות מאמאנט, שלח לי מר נפתלי בנט - שר החינוך מכתב, בו הודיע לי, שאני מצטרפת למשלחת".

כיום ניבין מאמנת קבוצות בליגת מאמאנט מודיעין, בנוסף לאימון 16 שחקניות ממזרח ירושלים, בקורס ההדרכה בשועאפט. הקשר בינה ובין לירון נמשך גם בארץ, וכך גם הגיעה לקורס המאמנים - אותו סיימה בהצלחה לפני כשבועיים: " אחרי החוויה המכוננת חזרתי לארץ חדורת מוטיבציה להשפיע, ולהעביר את כל הטוב הזה לאמהות נוספות. באחד מהמפגשים שלי עם לירון, החלטנו לנגב חומוס.  בין ביס לביס היא סיפרה לי על קורס להכשרת מאמנים שייפתח בקרוב, והציעה לי להצטרף. חשבתי שיש לי זמן לחשוב אבל, עוד באותו ערב גיליתי שאני כבר רשומה. בזכות בעלי שפרגן ועודד (למרות "ההנחתה בהפתעה"..) יכולתי להתמיד, ללמוד ולהשקיע את כל כולי במשימה. בקורס זכיתי להכיר אנשים רציניים ואיכותיים, ובראשם את זיו סדבון היקר. אני שמחה שזכיתי להיות חלק מהמערך החשוב של האקדמיה, ושאני יכולה להעביר את זה הלאה" היא אומרת.

הדרך בה הצטרפה ניבין למאמאנט - מרגשת בפני עצמה: " ביום ההולדת של הבת שלי - היא כתבה לי פתק והניחה לי אותו על המיטה: ' אני לא רוצה מתנה או כסף.. מבקשת שתבואי למשחק אחד של מאמאנט'. לפני שבועיים היא הגישה שלי פרחים, בטקס הסיום של קורס המאמנים. החיוך שלה כבש אותי, הגשמתי חלום.. לשתינו " מספרת ניבין בהתרגשות ומוסיפה: " פתאום מצאתי את עצמי מגיעה לאימון נוסף, ולמשחקים .. כולל ליגת פרימיום. הבנתי שמדובר בזמן איכות שמזכיר לי את הילדות, מעצים אותי, ונותן לי אנרגיות חיוביות - זמן של נחת המשלב פעילות ספורטיבית. גם המשפחה שלי בעניין. בעלי מפרגן ותומך, מאמין ביכולות שלי, ונמצא שם עבורי בכל פעם שאני רוצה לצאת לאימון או משחק. הבן הקטן שלי למד להפסיד בכבוד ועם חיוך - בדיוק כמו שאמא עושה במאמאנט. בפעם הראשונה שהפסדנו הוא אמר לי: 'אמא, הפסדת.. את אמורה לבכות'. הסברתי לו שהרווחתי קבוצה נוספת, וכי מדובר בהרבה מעבר לניצחון".

ניבין וילדיה מקבלים את חולצת המאמן, בטקס סיום הקורס ברעננה

ניבין מספרת על הקשר המיוחד שנוצר בזכות משחק משותף של מאמאנט: שחקניות ממזרח ירושלים, השייכות לתרבות אחרת לגמרי, מגיעות לקורס סיום מאמנים ברעננה. קבוצות שונות מרחבי הארץ, מגיעות לשחק במזרח ירושלים. את אחת החברות הכי טובות שלה  - מיטל חנוכה מקבוצת 'רמב"ם' מאמאנט לוד - הכירה כאשר הצטרפה למשחקים, במטרה להחליף שחקניות חסרות: " זה לא מובן מאליו ששחקניות מה'גרעין התורני' מתחברות לשחקנית ערבייה. מדובר בשני צדדים בעלי דעות שונות ועדיין, החיבור נוצר ויכול להוביל לשינוי הרבה יותר גדול. מיטל ציינה בפני שאני החברה הערבייה הראשונה שלה. היא קוראת לי 'אוחתי'. בסיום קורס מאמנים היא הגיעה כדי להיות שם בשבילי. גם המשפחות שלנו מאוד מחוברות".

ניבין ומיטל - טובות השתיים

מאמאנט היא פלטפורמה להשמה מקצועית שאינה תלויה בשפה, בתרבות או במגזר. כל שחקנית יכולה  לצמוח, וגם לעשות שדרוג או שינוי תעסוקתי, שיאפשר לה לעבוד ברשות המקומית, ולהשתלב בניהול הספורט בישראל. קורסי ההדרכה והאימון של מאמאנט, משמשים כקרש קפיצה וכבסיס להתפתחות או להסבה מקצועית.

נהיינו משפחה שהספורט מדבר אליה - ואני הפכתי את זה למקצוע

רותי אוזן נשואה לאבנר ואמא לענבל (20) ונועה (13) - רכזת מקצועית מאמאנט כפר סבא ורכזת ענף הכדורשת בליגה למקומות עבודה אזור המרכז עשתה הסבה מקצועית מתפקיד של מנהלת משאבי אנוש.

"לפני 13 שנה קיבלתי פלייר בתיבת הדואר שמזמין אותי לחזור לילדות ולשחק בכדור. אחרי חודשיים במהלכם התלבטתי, התחלתי לשחק מאמאנט, ולא יכולתי להפסיק. לאחר 6 שנים החלטתי לרכוש מקצוע חדש " היא מספרת ומסבירה: " אין דמיון בין מה שעשיתי כמנהלת משאבי אנוש, למה שאני עושה היום. העיסוק בפעילות שעושה לך כיף, מוציאה ממך אנרגיות חיוביות. בניגוד למקומות עבודה אחרים או מקצועות שונים - בהם את יכולה 'לבלות' באותו תפקיד שנים ארוכות, מאמאנט מאפשרת לך למצוא את התחום שאת אוהבת ובו לצמוח ולהתפתח. במאמאנט את יכולה להעז , כאן יעודדו אותך לעשייה ולצמיחה, גם במסגרת התפקיד שבחרת".

"מאמאנט שדרגה את כל בני משפחתי, וחיברה אותנו לספורט: בעלי שגיחך בהתחלה, התגלה כמנחית מעולה, שאינו מוותר על אירועי אבאנט. שתי בנותיי עברו קורס רשמות. הצעירה ספרה את הימים עד הגיעה לגיל 15 רק כדי להצטרף לקורס, וכיום היא וחברותיה גם משחקות מאמאנט וכדורעף"

רות ובני משפחתה - כיום כולם עוסקים בספורט

"העובדה שיצאתי בערבים מהבית והוא נשאר עם הילדות הקטנות, גרמה לו גם להיות אבא מעורב. הייתי חוזרת הביתה ורואה אוהל בסלון והבנות מחופשות לאינדיאניות - הוא מצא דרכים יצירתיות להרדים אותן שאני לא נוכחת - גם כל אבא יכול!"

"תפקידה של רכזת מקצועית הוא לתכנן את הליגה: כיצד יראה המבנה, קביעת מועדי המשחקים, טיפול בצוות המקצועי, התחשבות באילוצים של הקבוצות ומתן מענה אישי ומקצועי לשחקניות. העובדה שהייתי שחקנית עוזרת לי כיום להבין טוב יותר את הצרכים של כל אחת, של הקבוצה ושל הליגה. בהתחלה היה לי קשה להימנע ממשחקים.. כרכזת. מצד שני התחלתי לישון טוב יותר בלילה (כשחקנית הבטן שלך מתהפכת לפני כל משחק).. ועדיין האצבעות מחפשות את הכדור.

באימון מאמאנט

גם  נתנאל אוחיון - חייל בן -18 השתתף, וסיים בהצלחה את קורס המאמנים האחרון. אמו משחקת שמונה שנים בקבוצת מאמאנט 'אביגור' רמת גן. הוא עצמו שופט בליגה.

"בעברי שיחקתי כדורעף, נושא היה קרוב לליבי.. הפסקתי לשחק בעקבות פציעה. למאמאנט הגעתי בעקבות אמא, שהייתי בכיתה ח'.  הפעילות המשותפת באימונים ובמשחקים מקרבת בנינו. היה לי חשוב להצטרך לקורס מאמנים גם בעת השירות הצבאי, במטרה להמשיך ולשדרג את הפעילות במאמאנט" הוא מספר.

"מאמאנט לימדה אותי המון. דברים שחשבתי שנשים לא יכולות לעשות מבחינה פיזית, היום אני מבין שכל אמא יכולה הכל. אני שמח לראות את אמא שלי מקבלת במאמאנט זמן לעצמה, כדי לעשות מה שהיא אוהבת. היא משמשת עבורי מודל לחיקוי, גם מעצם העיסוק שלה בספורט. כעת יש לי כיוון בחיים ומשם אני אתפתח" הוא מסכם.