כשהכריזו על זוכי פרס ישראל נדהמתי והחלטתי שאני מביאה את זה איתי לעבודה. מי שלא מכירה אותי, אני גננת לילדים בגן חובה, גן מודע מגדר. השנה לקחתי על עצמי להביא לילדים נשים מעוררות השראה - חלקן הרימו את הכפפה והגיעו לגן, אחת מהן שלחה הודעה מצולמת וכמה יצרו קשר עם הילדים/ות.
כשהנחתי לפני הילדים/ות את תמונותיהם של הזוכים בפרס ישראל, מיד קפץ אחד הילדים ושאל: למה אין כאן בנות? כתשובה הנחתי את התמונה של הזוג ברוניצקי והילדים/ות מיד אמרו שאם היא צריכה להתחלק בפרס אז זה לא "שווה" (כהגדרתם/ן). יומיים לאחר מכן, הגיעו הילדים לגן עם תמונות וקורות חיים של נשים שונות שלדעתם/ן ראויות לזכות בפרס: מורן סמואל, רות דיין, עפרה אברמוביץ, ציפי שביט, דתיה בן דור, טל ברייר בן מוחה, עדי אלטשולר ואליס מילר).
לפני כשבועיים הם/ן כתבו מכתב לשר החינוך ולנשיא המדינה, וביום ראשון 15.4 ישתתפו בטקס הענקת פרס ישראל האלטרנטיבי בחסות עיריית רעננה. מי אמר שילדים/ות לא יכולים/ות להשפיע?