תחילת הדרך
קרן התחילה לשחק בקבוצת 'בלוך 2' ליגת מאמאנט תל אביב לפני 4 שנים כאקט חברתי: "מיד התבלטה" מתגאה חמי: "לא רבים יודעים, אבל קרן הייתה חלק מנבחרת אוסטרליה בהתעמלות אמנותית והיא אתלטית מבטן ומלידה. הקבוצה הלכה והשתבחה, גם מבחינת הרמה האנושית וגם בטקטיקה הקבוצתית. מדובר בקבוצה מגובשת וחדורת מטרה. מותה בטרם עת של אורית ז״ל, חברה טובה ואחת מאבני היסוד של הקבוצה גרם לצער עמוק לכולם גם גיבש מאד את הבנות ליחידה חדורת מטרה.
"תמיד אהבתי ספורט קבוצתי. אחרי שמאסתי בספורט מקצועני כמו כדורגל, עברתי לאהוד את קבוצת 'בלוך 2'. הילדים ואני משתדלים לבוא כל משחק ולעודד את הכוכבות. אנחנו מעריצים פנאטים!!! שחקניות הקבוצה מפרגנות גם הן, ומקפידות להגיע (כמעט) לכל ההופעות של להקת 'איפה הילד' בתל אביב. אי אפשר להתעלם מהנוכחות הצבעונית והקולנית שלהן".
מדוע חשוב לך להיות מעורב?
"אני אוהב את אשתי, אוהב את החברות שלה ואת הרעיון של ליגת מאמאנט. אני חושב שהקונספט של מאמאנט הוא אדיר כשהוא מחזיר את הספורט לקהילה, מצמיח רעות , אהבה וערכים של מאמץ משותף. קיימת גם תחרותיות נהדרת כאשר אינה משמשת כסות לתאוות בצע - מצב שקיים לעיתים בספורט המקצועני"
מה אומרת אשתך על המעודד הנלהב ביציע?
חמי מודה שבתחילת הדרך היה מעט התפדחה והיום, היא אוהבת את זה מאד: "היא הבינה איזה משקל סגולי יש לאוהדים. לפעמים, במשחקים צמודים למשל, זה האקס פקטור".
איך אתה מסכם את השנה שחלפה?
"מטורפת! הישג גדול היה ארגון הבעלים והחברים להיות קהל, מה שלא היה בשנים קודמות . אליפות וגביע! יותר מזה?!"
רגע השיא של העונה
"משחק הגביע נגד קבוצת 'ישגב' שגמרו אותנו במערכה הראשונה. רגע אחרי הבנות נתנו קאמבק לא יאומן. החומרים מהם עשויות אגדות. אושר גדול!
"קבוצת 'בלוך 2' הן קבוצת רוקנרול אמיתית- רוקדות ,חצופות. הלהקה שאני הכי אוהב בעולם!
